נושא שעולה פעמים רבות כאשר נערכות השוואות בין רכבים חשמליים שונים הוא נושא הפלטפורמה עליה הרכב או הרכבים המדוברים פותחו. היות ותחום הרכב החשמלי עדיין לא תופס מאסה עיקרית בעולם הרכב ברחבי הגלובוס, יצרניות שונות ניגשות לתחום זה מכיוונים שונים – שם ניתן למנות שניים עיקריים – פלטפורמה שמכילה גם דגם של רכב חשמלי, שם ניתן למצוא שניים-שלושה דגמים בעלי הנעה שונה על בסיס זהה, אשר נבדלים בינהם בין השאר בסוג ההנעה, ורכב חשמלי על גבי פלטפורמה ייעודית.
במדריך זה, נציג את השוני בין שני הכיוונים האלו. זה לא יהיה מדריך כמו המדריכים האחרים כאן בפלאג מג, אלא מדריך שבעיקר יאפשר לכם להבין מול מה אתם עומדים בבואכם לרכוש רכב חשמלי וללטש את ההבנה שלכם לגבי אם רכב שכזה מתאים לכם ועד כמה – בדומה למדריך הקודם שהעלנו, אשר עוסק בסיבות לירידת הטווח ברכב החשמלי במהלך החורף. חשוב לזכור כי בסופו של דבר, אין כמו מראה עיניים – ואנו תמיד ממליצים לבצע נסיעת מבחן על רכב אותו אתם מעוניינים לרכוש, הן חשמלי – הן היברידי והן פלאג אין, וכמובן שגם אופנועים וקטנועים דו גלגליים.
פלטפורמה משותפת – פתרון זול יותר באופן יחסי, והרבה יותר פשוט ליישום
תהליך פיתוח של דגם חדש הוא תהליך ארוך ויקר מאוד ליצרניות הרכב, וחלק נרחב מעלות הרכב הסופית נועד לכסות את התהליך הזה. הסיבה לכך היא שתהליך הפיתוח לא מניב רווח ליצרניות, ולעיתים התהליך יורד לטמיון כאשר נופלות החלטות לא להביא לייצור דגם כזה או אחר, שצוותי מחקר ופיתוח עמלו זמן רב על פיתוחו. בעבר הרחוק, יצרניות הרכב נטו לפתח כל דגם באשר הוא מ-0, אך עם השנים המונח "פלטפורמה" נכנס לתמונה – וכך הבינו אצל היצרניות כי ניתן להשתמש בפלטפורמה אחת ולהלביש עלייה מספר דגמים שונים (לדוגמא: הונדה ג'אז היברידית שחולקת פלטפורמה עם ההונדה HRV), ובכך להוזיל את עלויות המרחק והפיתוח.
ככל שהזמן הולך ומתקדם, הבינו אצל היצרניות כי ניתן להשתמש בפלטפורמה זהה ועל בסיסה "להלביש" דגמים שונים גם כאשר מדובר בדגמים חשמליים. כך נוצר מצב כי פלטפורמה חדשה שפותחה, פותחה על מנת לאכלס הן מנועי בנזין / דיזל (גם אם היברידיים וגם אם פלאג אין) והן מערך הינע חשמלי. במקרים כאלו ניתן למנות לדוגמא את ה-MG ZS, לה דגם בנזין ודגם חשמלי (שניהם נמכרים בארץ), מגוון דגמי קונצרן PSA (שם הפיג'ו 2008 החשמלית, סיטרואן C4 החשמלית, פיג'ו 2008 חשמלית, אופל מוקה החשמלית ו-DS 3 e-Tense כולן עושות שימוש בפלטפורמה זהה ולכולן יש גרסאות מקבילות עם הנעת בנזין / דיזל), ואף הג'ילי ג'יאומטרי C (לה גם אחות מונעת בנזין שלא משווקת בישראל). גם היונדאי איוניק שעוזבת אותנו בקרוב (לטובת היונדאי אלנטרה הייבריד) היא דוגמא לרכב שעושה שימוש בפלטפורמה זהה למספר שימושים – האיוניק קיימת כדגם היברידי וכדגם חשמלי ואף כדגם פלאג אין (שאינו מיובא ארצה). בקיה נירו המצב זהה – רק ששם, כל שלושת הדגמים מיובאים ארצה.
במקרה של רכבי יוקרה, היות ומלכתחילה תהליך המחקר והפיתוח עולה לעיתים אף יותר כסף מאשר אצל יצרניות עממיות – והרכבים מאובזרים ומרווחים הרבה יותר, יצרניות כמו מרצדס בחרו להציע פתרון חשמלי כמעט בכל סגמנט בו יש להם רכב, החל מה-GLA הקטנות (להן ישנה ה-EQA החשמלית כפתרון) ועד לדגמי ה-S Class הסופר יוקרתיים – שם ניתן למצוא את המרצדס EQS החשמלית שהושקה זה מכבר בישראל.
היתרונות של שימוש בפלטפורמה זהה למספר סוגי הינע טמון בעלות. באופן אבסולוטי ומבלי להיכנס לכל דגם בפני עצמו, עלותם של רכבים אלו נמוכה יחסית לרכבים חשמליים שפותחו ככאלו מלכתחילה. כפי שוודאי שמתם לב, כל היצרניות המוזכרות בחלק זה של המדריך הינן יצרניות מסורתיות, ומעבר מרכב בנזין של אחת מהן לרכב חשמלי של אחת מהן לא ייצור הלם תרבות אצל מי שמבצע את המעבר, ולקוחות של מותג מסוים ירגישו לגמרי בבית בבואם לבצע את המעבר מדגם מונע בנזין לדגם חדש אשר מונע באמצעות מנוע חשמלי וסוללה – בכל הנוגע לסביבת הנהג, מבנה הרכב ופיצ'רים אופייניים ליצרנים.
יחד עם זאת, שימוש בפלטפורמה זהה לוקח חלק מהיתרונות של רכב חשמלי שפותח ככזה – אל תצפו לסביבת נהג סופר-עתידנית וחללית למראה, לדוגמא (בהמשך לפסקה הקודמת – זה יכול להיות יתרון או חיסרון, תלוי בכם). הם בסיסיים יותר בכל הנוגע ליחידת ההינע (כמעט תמיד הנעה קדמית, להוציא רכבי יוקרה, ואל תצפו למנועים מפילי לסתות והספקים בעלי מספרים סקסיים), ולעיתים – המעבר בין דגם בנזין לדגם חשמלי משאיר חלק מה"קצוות" של רכב בנזין, כמו למשל תעלה במרכז הרכב (שעלולה להפריע לנוסעים מאחור), תא קדמי שמאכלס את המנגנון החשמלי (לעומת תא מטען צנוע בקדמת הרכב, בחלק ממקרי הרכבים החשמליים שפותחו ככאלו מאפס) ועוד.
רכב חשמלי מפיתוח ייעודי – היצרן חושב עליכם
זוכרים שספרנו כי פיתוח של רכב הוא תהליך יקר, מורכב וארוך? ובכן, התהליך הזה הוא אחת הסיבות לכך שמחירי רכבים חשמליים עודם גבוהים כמעט תמיד מרכבי בנזין מקבילים. כאשר מדובר ברכב חשמלי נטו, ולא בפלטפורמה משותפת לרכבים חשמליים ורכבי בנזין, התהליך יקר אף יותר. למרות זאת, יצרניות לא נרתעות מכך, ואנחנו רואים – גם בארץ – כמות נאה של יצרניות חדשות שמציגות בשוק המקומי רכב חשמלי ראשון מתוצרתן, ללא שום אזכור להיסטוריה בנזינית כלשהי.
רכבים חשמליים שמפותחים ככאלו מלכתחילה יהיו, נכון להיום, גדולים יותר. בין אם אלו רכבי מנהלים או קרוסאוברים גדולים – הם יציעו טווח גדול יותר, מרחב פנים טוב יותר, ולעיתים קרובות הנהגים גם יהנו מאוד מחווית הנהיגה – בגלל שימוש נרחב בהנעה אחורית או הנעה כפולה. בין הרכבים בקטגוריה זו ניתן למנות את הסקייוול ET5, טסלה לדגמיה, יונדאי איוניק 5, קיה EV6, ג'נסיס GV60 (כאן, הקונצרן פיתח פלטפורמה כל-חשמלית לשימוש שתי היצרניות שתחתיו – קיה ויונדאי, יחד עם שימוש לחטיבת היוקרה של יונדאי – ג'נסיס), אייוייז U5 ועוד.
יתרונותיהם של רכבים אלו, כאמור, הם מרחב פנים נדיב יותר, עיצוב (פנימי וחיצוני) שונה ואחר מהמוכר ברכבי בנזין מסורתיים, רכיבי טעינה שבמרבית המקרים יתעלו על אלו של החשמליות בעלות הפלטפורמה המשותפת (בעיקר בתחום הטעינה המהירה), אפשרויות נרחבות משמעותית להנעה אחורית או כפולה, תא מטען סביר בגודלו במרבית המקרים (וטוב מאוד במקצתם) ואף תא מטען קדמי בנפח צנוע, כמו בטסלה מודל 3 או ביונדאי איוניק 5. ברכבים אלו, הטווח הוא גם כמעט תמיד טוב יותר מאשר בדגמים בעלי הפלטפורמה המשותפת.
מבולבלים בנוגע לעמדות טעינה? המדריך לעמדות טעינה יעשה לכם סדר!
אז מה עדיף?
את התשובה לשאלה הזאת, אתם צריכים לתת, והסיבה לכך פשוטה – לכל אחד יש את העדפותיו האישיות. אני, באופן אישי, אוכל להסתדר עם כל רכב באשר הוא – בין אם טסלה מודל 3, איוניק 5, פיג'ו 208 או יונדאי איוניק היברידית. לאימא שלי למשל, אעדיף לרכוש רכב מסורתי ככל האפשר, ואם הוא מגיע עם הנעה חשמלית – היא תעדיף בכל תוקף כי סביבת הנהג תהיה דומה ככל האפשר למה שהיא מכירה מרכבים ישנים ולא חשמליים.
לכל אחת מהקטגוריות יש את יתרונותיה, ובסופו של דבר השאלה שתקבע מה עדיף היא מה הצרכים שלכם, ומה מתאים לכם. העדפותיכם האישיות הן אלו שיקבעו מה יתאים לכם יותר, ולמרות שאנחנו ממליצים תמיד באופן חד וחלק לבחון בנסיעת מבחן כל רכב שאתם מתלבטים לגביו – השאלה בין שני סגמנטים אלו היא מי מהם יותר מתאים לצרכים, להעדפות ולתקציב שלכם, ואין כאן בחירה טובה או לא טובה – אלא בחירה שנכונה לכם בהתאם לצרכים שלכם.
מתלבטים לגבי מעבר לרכב חשמלי? המדריך לרכב חשמלי יעשה לכם סדר!
חלק נוסף בפאזל – רכבים מסחריים לסוגיהם
ברכבים מסחריים המצב שונה – ואפשר, לפחות נכון לכתיבת שורות אלו, לומר באופן מוחלט; אין בארץ דבר כזה "רכב חשמלי מסחרי שתוכנן ככזה מאפס". נכון לכרגע, היצע הרכבים החשמליים המסחריים בישראל עומד על שלושה בלבד – מקסוס אי-דליבר (בשני גדלים), מרצדס EQV, וה-LEVC VN5 שנבחן כאן. משאיות חשמליות אין בנמצא בכלל ואפילו מסחריות גדולות יותר כמעט ואינן.
מרביתם המוחלטת של הרכבים המסחריים החשמליים והמשאיות החשמליות הם כלי רכב שפותחו על בסיס רכבים קיימים. בין אם זו הברלינגו החשמלית או ה-EQV של מרצדס, ניצול פלטפורמה בודדת לצורך מספר שיטות הינע שונות נפוץ כאן באופן כמעט מוחלט. למרות זאת, המגמה הזאת צפויה להשתנות ככל שנתקרב לאמצע העשור – עת יצרניות נוספות צפויות להשיק עוד ועוד דגמים חשמליים. ברכבים מסחריים חשמליים, ההבדלים שמאוד ניכרים במכוניות לשימוש הפרטי לסוגיהן מטושטשים מאוד – היות ומדובר בכלי עבודה לכל דבר ועניין. יתרונם העיקרי הוא עלויות האחזקה המזעריות ביחס לרכבי עבודה מונעי דיזל.
בקטגוריית המשאיות, יוצאות מן הכלל הן הטסלה סמי, ראש גורר חשמלי שבדומה לכלל דגמי טסלה – פותח כמשאית חשמלית מאפס, והמשאית החשמלית של חברת ניקולה, אשר גם היא פותחה כמשאית חשמלית מאפס, אם כי על פי אמות המידה של ייצור משאית דיזל. כאשר מדובר ברכב כבד – המצב נהיה מורכב אף יותר, בעיקר כי הטווח של משאיות חשמליות זערורי במרבית המקרים בהשוואה למשאיות דיזל זהות, ואף לרכבים חשמליים רגילים. מנגד, הן מפצות על זה ביכולות טעינה מרשימות הן בטעינה ציבורית ואף בטעינה מהירה (כיום ישנם כבר דגמי וולוו משאיות חשמליים שתומכים בטעינה בקצב של 43 קילו וואט, או 180 קילו וואט בטעינה מהירה). כפי שאתם יכולים לראות – בתחום הרכב המסחרי, אין כלל פריווילגיה להחליט אם הולכים על "מוצר שתוכנן כחשמלי מלכתחילה" או על אחד בעל פלטפורמה משותפת לרכבים עם סוג הנעה אחר. בנוסף, אלמנט הפער במחיר של משאיות חשמליות לעומת משאיות דיזל הוא אסטרונומי – משאית דיזל במשקל 12 טון של אחד מהמותגים הנמכרים בארץ תעלה כרבע מיליון שקלים פלוס מינוס, אך דגם חשמלי זהה יעלה מעל למיליון שקלים. כפי שאתם וודאי מבינים – ברכבים מסחריים וברכב כבד חשמלי, השאלה שהמדריך שואל כלל אינה רלוונטית, ואנחנו מקווים לראות כמה שיותר כאלו על הכבישים, כמה שיותר מהר.
יש לכם העדפה ספציפית לסוג כזה או אחר של רכב חשמלי? בואו לדבר איתנו על זה בקבוצת הפייסבוק הרשמית של מגזין פלאג מג – עוברים לרכב חשמלי
