תקופת הקיץ היא תקופה קצת יותר חלשה מבחינה חדשותית בעולם הרכב החשמלי, הן בעולם כולו והן בישראל. יצרניות וגופים רלוונטיים רבים מפזרים את עובדיהם לחופשות מרוכזות, מצמצמים פעילות באופן זמני ומורידים פרופיל, במידת מה, עד לתום הקיץ. אנחנו רואים את זה גם כאן אצלנו בארץ וגם עם היקף החדשות הכלליות מעולם הרכב החשמלי בעולם.
אבל דווקא בתקופה שקטה זו מתרחש מהלך לא פחות ממדהים בצפון אמריקה; עוד ועוד יצרניות, מכל רחבי העולם, מודיעות על אימוץ תקן הטעינה של טסלה. כן, יצרניות שבעבר הלא רחוק לגלגו על היצרנית החדשה שרצתה לשנות סדרי עולם מודיעות שהן מאמצות את תקן הטעינה ששמו NACS, שהוא – הלכה למעשה – שמו של החיבור אשר נמצא בכל אחת ואחת מעשרות אלפי עמדות הסופרצ'ארג'ר של טסלה ברחבו צפון אמריקה. אז מה אכפת לנו ממשהו שמתרחש במרחק של לכל הפחות 10 שעות טיסה ישירה מכאן ואיך זה עלול להשפיע עלינו?
הקפנו את ישראל ברכב חשמלי וחזרנו לספר על כך!
ראשית – מה זה בכלל NACS, מה ההבדל בינו ובין CCS2 (הסטנדרט האירופאי) או CCS1 (הסטנדרט האמריקאי – עד כה), ומה זה למען השם סופרצ'רג'ר?
תחום הטעינה באירופה די מוסדר ודי פשוט. במידה ותרצו להרחיב על הנושא, עיון במדריך סוגי חיבורי טעינה יענה לכם על כל השאלות שאינן בהכרח קשורות לכתבה זו, אבל נסביר בקצרה כי החיבור השולט באירופה, וכתוצאה מכך בישראל, הוא מה שאנחנו קוראים לו טייפ 2. אותו חיבור מעוגל ברובו, ש-99% מכלי הרכב החשמליים (ורכבי הפלאג אין) מגיעים מצוידים בו. טעינה מהירה מתבצעת ברחבי אירופה ובישראל באמצעות תקן ה-CHAdeMO (שמשמש בעיקר חשמליות ישנות, דוגמת ניסאן ליף, ומקצת רכבי פלאג אין כמו המיצובישי אקליפס קרוס), אך רוב רובן המוחלט של עמדות הטעינה בישראל מצוידות קודם כל ב-CCS2, שאם נפשט את זה – הוא פשוט חיבור טייפ 2 עם עוד "פלאג" DC בצמידות מתחתיו.
תקן ה-NACS הוא אחד משני תקנים אשר קיימים בצפון אמריקה לטעינה מהירה (השני הוא תקן הטייפ 1, או J Type, שנפוץ בישראל בחשמליות וברכבי פלאג אין ישנים יחסית, לצד כאלו שהגיעו הנה ביבוא אישי מארה"ב, ותקן הטעינה המהירה ש"מתלבש עליו" נקרא CCS1). הלכה למעשה – ה-NACS (ר"ת של North American Charging Standart) הוא סוג החיבור שבו נעשה שימוש כמעט בכל עמדות הסופרצ'ארג'ר של טסלה בצפון אמריקה. עמדות ציבוריות אחרות של חברות דוגמת Electrify America עושות שימוש בתקן ה-CCS1.
תקן ה-CCS1 נחשב לפחות מתקדם מסיבות טכניות הנוגעות למבנה הפיזי וליכולות הטעינה שלו, אך הוא זכה להצלחה בתחילת דרכו היות ויצרניות אמריקאיות מסורתיות שהחלו להיכנס לשוק החשמלי אחרי טסלה עשו בו שימוש, כסוג של "קריאת תיגר" על רשת הסופרצג'רג'ר של טסלה בשנותיה הראשונות. מה שהיצרניות האמריקאיות המסורתיות לא לקחו בחשבון, הוא את העובדה שטסלה לא עסקה "רק" בייצור רכבים חשמליים, אלא בנתה תשתית טעינה אדירת מימדים, שכעת – הפילה את הפור…
ולמקרה שאתם לא מכירים כלל וכלל את עולם הרכב החשמלי, נסביר בקצרה מה הוא סופרצ'רג'ר של טסלה: השם הבומבסטי הוא בסך הכל שמן של רשת עמדות הטעינה המהירה של היצרנית, בכל רחבי העולם. זה הסבר מאוד פשטני ומינימליסטי, אבל יש לעמדות האלו מספר יתרונות על פני עמדות ציבוריות אחרות שאתם אולי מכירים – הן בנויות באופן שונה מבחינה פיזית ותופסות יחסית פחות מקום, והן מאפשרות בכל מקום ברחבי העולם את אותם קצבי הטעינה, ואת אותו אופן השימוש ברכבי טסלה – מקרבים את המחבר, מחברים ושלום על ישראל. את החשבון טסלה כבר ישלחו לכם במייל. כיום במרבית מדינות העולם, רשת הסופרצ'רג'רים של טסלה נגישה רק לבעלי טסלה.
אז ההבדל הטכני לא מהותי, למה טסלה בכל זאת מנצחת במלחמת תקני הטעינה האמריקאית?
הסיבה לכך נעוצה במספרים: כאמור, היצרניות האמריקאיות המתחרות התמקדו ברכב והשאירו את נושא תשתית הטעינה לחברות שעוסקות בכך באופן ישיר, בעוד שטסלה בחרה לספק ללקוחותיה פתרון "מקצה לקצה". כיום, נושא הטעינה מובן מאליו מבחינתנו, אך תחשבו שלפני 10 שנים ויותר – עמדות טעינה לא היו מאוד נפוצות בשום מקום ברחבי העולם, וטסלה לא "זרקה" ללקוחותיה רכב ושלחה אותם להסתדר – היא אפשרה להם טעינה בתוך רשת משל עצמה. יותר מהנוחות, מדובר במהלך שיווקי מעולה – אתם לא קונים מטסלה בארה"ב רק את הרכב החשמלי שעלול להיות קשוח לטעון אותו בחוץ, אתם מקבלים גם מעטפת טעינה שלמה שנגישה רק לכם (ולכל שאר בעלי הטסלות בצפון אמריקה…).
ומה המספרים בפועל? לטסלה יש כיום רק בארה"ב מעל ל-1,700 מתחמי סופרצ'רג'ר. כפי שאתם מכירים גם מישראל, טסלה לא בונה סופרצ'רג'ר בודד בנקודה מסוימת, אלא מקימה מתחם שלם עם כמה עמדות נפרדות – לעיתים אפילו כמה עשרות. בארה"ב, המספר הזה מתורגם למעל ל-12,000 מטעני סופרצ'רג'ר שמפוזרים על פני 52 מדינות. מספר מטורף בפני עצמו שאנחנו יכולים רק לחלום על להתקרב אליו בישראל הקטנה, אבל לא רק אנחנו מחווירים בפניו: על פי נתוני משרד התחבורה האמריקאי, רשת הסופרצ'רג'רים של טסלה גדולה בקרוב לפי 2 מרשתות טעינה ציבוריות אחרות גם יחד. אותן רשתות עושות שימוש בתקן ה-CCS1, שדורש מבעלי טסלה מתאם מיוחד – והפריסה שלהם, כפי שניחשתם, הרבה פחות מוצלחת…
איך מתקינים עמדת טעינה ציבורית לרכב חשמלי? יצאנו לבדוק…
זה לא אינטואיטיבי, אבל הרבה יותר קל להעביר לקוחות מרכב בנזין לרכב חשמלי כשמספקים להם פתרון טעינה מהירה אדיר מימדים
תחום המעבר לרכב חשמלי לא זר לנו כאן בפלאג מג, ורבים מהקוראים שלנו התלבטו (או עדיין מתלבטים) לגבי מעבר לרכב חשמלי בעיקר בגלל נושא הטעינה. ובואו נודה באמת, כאן בישראל זה כבר סיפור בפני עצמו, אז תחשבו מה זה בארה"ב. וכן, נכון, אפשר לומר ש"למה אדון פלוני זקוק בכלל לטעינה מהירה בכל X קילומטרים, כמה הוא כבר נוסע ברכב?", אבל זו בדיוק הנקודה – אנשים אולי לא צריכים נקודות טעינה במרווחים זהים לאלו של תחנות דלק, יתכן שגם בארה"ב, אבל רבים נרתעים מהמעבר לרכב חשמלי בדיוק בגלל הקשיים שבנושא הטעינה. הם רוצים שתהיה להם האופציה, גם אם לא בהכרח ישתמשו בה.
מהלך במסגרתו יצרן כלשהו יכול לומר ללקוח שלו באמריקה – "יש לך גישה לקרוב ל-20 אלף עמדות טעינה מהירות – בתוכן מעל ל-60% הן סופרצ'רג'רים של טסלה" – הוא מהלך שיכול לאפשר לו למכור הרבה יותר בקלות רכבים חשמליים לקהלים המתלבטים, שהולכים וגדלים. ואם אתם לא בטוחים בכך, במיוחד אם אתם מתלבטים לגבי המעבר מרכב בנזין לרכב חשמלי – תחשבו על זה; כמה קל היה לכם לעבור אם הייתם יודעים שבסניף הסופר הקרוב לביתכם יש מתחם של 15 עמדות סופרצ'רג'ר שזמינות 24/7 ויכולות לספק פתרון טעינה גם אם אין לכם אפשרות, מכל סיבה שהיא, להתקין עמדת טעינה בבית?
שברולט בולט – שמצויידת במחבר CCS1 (מקור: אתר שברולט העולמי)
וכאן בעצם התחיל כדור השלג…
עד לשנים האחרונות טסלה לא אפשרה לאף רכב "זר" לטעון ברשת הסופרצ'רג'רים שלה. מהלך זה החל להשתנות באחרונה כאשר מספר לוקיישנים של הסופרצ'רג'רים שלה ברחבי העולם נפתחו לשימוש כללי – וכאמור, באירופה פחות אכפת לנו מזה כי לטסלה ולמתחרות שלה יש את אותו התקן – ה-CCS2. יחד עם זאת, זוג התקנים הקיימים בארה"ב לא אפשרו זאת ללא מתאם.
אבל בנובמבר 2022 טסלה עשתה שינוי, שאם אתם קונספירטיביים מספיק – אפשר לטעון שהיה שינוי מתוכנן וידוע מראש – ואיפשרה ליצרניות אחרות לעשות שימוש בתקן שלה (בתשלום כמובן). זאת ועוד, היצרנית טענה כי תקן זה אמור להפוך לתקן הסטנדרטי ברחבי צפון אמריקה – היות ורשת הטעינה של היצרנית מהווה יותר מ-60% מרשת הטעינה האמריקאית כולה, ומספר הרכבים שעולים על כבישי אמריקה עם שקעי NACS כפול ממספר הרכבים החשמליים בעלי CCS1.
המהלכים של טסלה החלו לשאת פירות ממש בחודשים האחרונים: במאי הודיעה פורד כי היא מאמצת את התקן של טסלה באופן רשמי וכבר החל מ-2025 כל רכבי פורד החשמליים יצאו מהמפעלים מצוידים בשקע טעינה בתקן NACS (וכתוצאה מכך יוכלו להטען גם בסופרצ'רג'רים של טסלה). כדור השלג הזה הגיע למימדים חסרי תקדים ממש בחודשיים האחרונים, כשהמהלך של פורד גרר אחריו עוד מספר יצרניות לא מבוטל.
ג'נרל מוטורס הודיעו במהלך חודש יוני כי גם הם מאמצים את תקן ה-NACS, ובכך מטרייה אדירה של יצרניות רכב מקומיות תצויד גם היא בתקן של טסלה. וולוו וחברת הבת פולסטאר, שבארה"ב ובמקומות רבים בעולם (להוציא את ישראל) מתחרה ראש בראש ישירות בטסלה – לפעמים ביותר הצלחה ולפעמים בפחות, הודיעו גם הן כי הן יאמצו את תקן הטעינה של היצרנית באמריקה.
גם ריביאן, יצרנית הפיקאפים החשמלית המסקרנת, הודיעה כי היא מאמצת את התקן של טסלה. מרצדס הייתה ליצרנית האירופאית הראשונה להודיעה כי גם היא מאמצת את התקן, וניסאן היא היצרנית היפנית הראשונה להודיע שגם היא מאמצת את התקן של טסלה. נכון לכתיבת שורות אלו מדובר במאסה אדירה של יצרניות, ויתכן שכדור השלג הזה ימשיך להתגלגל בשבועות הקרובים ונראה עוד ועוד יצרניות מרחבי העולם מאמצות את התקן. ההימור שלנו – קונצרן יונדאי על כל זרועותיו, קונצרן פולקסווגן על כל זרועותיו ואפילו מספר יצרני רכב כבד (אמריקאים ואירופאים) הולכים להצטרף לחגיגה, אבל דווקא היצרניות היפניות יתעכבו ביישור קו עם המהלכים האלו (ואנחנו מאוד מקווים שאנחנו טועים בחלק זה של ההימור).
אבל רגע, זה לא יפגע בלקוחות ובטסלה עכשיו כשכמויות אדירות של רכבים "זרים" יוכלו לעשות שימוש בסופרצ'רג'רים שלה?
אפשר לחלק את התשובה ל-2: החלק הראשון יתייחס ללקוחות. גם בישראל, גם בהרבה מקומות ברחבי אירופה וכמובן שבארה"ב – הסופרצ'רג'רים משמשים נכון לכתיבת שורות אלו לקוחות של טסלה באופן כמעט מוחלט. נוסף לכך, מדובר במהלכים שצפויים לצאת לפועל בשנתיים הקרובות לכל הפחות, ולא באופן מידי, לכן ההגמוניה של הלקוחות – לפחות בשלב זה – תישאר. אבל כן, בהמשך הדרך וככל שיהיו יותר ויותר כלי רכב שיצוידו בתקן ה-NACS, יותר עמדות סופרצ'רג'ר יהיו בשימוש, ולכן אנחנו מאמינים שבטווח הארוך הלקוחות של טסלה עצמה עלולים לסבול, במידת מה, מהמהלכים האלו.
החלק השני של התשובה מתייחס לטסלה עצמה. לא רק שהיצרנית לא תפגע מהמהלך, היא צפויה לשלשל לכיסה ארגזים על גבי ארגזים של כסף. הסיבות לכך הן בעובדה שתקן הטעינה שלה, שכעת יצרניות נוספות יעשו בו שימוש, מזכה אותה במעין תמלוגים – בדיוק כמו השימוש ב-USB או ב-WIFI ובלוטות', ואם נפשט את זה – היא הולכת לקבל תשלום על כל כלי רכב שיעלה על כבישי אמריקה עם שקע טעינה שכזה.
יתרה מזאת, רשת הטעינה של היצרנית תאפשר כעת טעינה למגוון רחב של חברות ולא רק לרכבים מתוצרתה, מה שאומר שעוד ועוד ועוד כסף יכנס לכיסה של היצרנית על כל טעינה שמתבצעת ברחבי אמריקה. במקומות בהם טסלה החלה בפיילוט של שימוש בסופרצ'רג'רים שלה ליצרניות זרות באירופה, המחיר של הטעינה גבוה יותר מאשר למי שטוען את הטסלה שלו – וזה גם מה שצפוי לקרות באמריקה. מהלכים אלו יסייעו להערכתנו ליצרנית להמשיך ולמקם את עצמה כמובילה בעולם בתחום הרכב החשמלי, ולהרחיק אותה עוד ועוד מהמתחרות שלה.
אז הבנו מה הסיפור של מלחמת התקנים הזו, הבנו מה הולך לקרות ומי ירוויח מהמהלכים בעיקר. הכל מתרחש באמריקה, מה אכפת לנו כאן בארץ הקודש?
למראית עין, למהלכים אלו של טסלה אין השפעה מיידית וישירה על ישראל או על אירופה. כפי שציינו בתחילת הכתבה, תקן ה-CCS2 שולט באירופה באופן מוחלט, וגם העמדות שאתם רואים פה ושם עם תקן הצ'אדמו המיושן הן בעיקר הכרח של חברות הטעינה הציבוריות בארץ ולא כורח המציאות. המקסימום שאנחנו עלולים לראות בארץ בשלב כזה או אחר הוא פתיחה חלקית או גורפת של רשת הסופרצ'רג'רים של טסלה לציבור הרחב.
אבל יש למהלך הזה השפעה על כל עולם הרכב החשמלי, בכל רחבי הגלובוס: כבר כיום טסלה נחשבת ליצרנית המובילה בתחום הרכב החשמלי. היא היצרנית היחידה שמסוגלת להציג רווחיות גבוהה על כלי הרכב שלה (בדומה למה שיצרניות מסורתיות מציגות לגבי רכבי בנזין, ואף יותר מכך), והיא הראשונה – והיחידה! – עד כה שעושה זאת באופן עקבי לאורך שנים. לשם השוואה – מרבית היצרניות של רכב חשמלי בכל רחבי העולם מתקשות להראות רווחיות בייצור רכבים חשמליים, ואלו שכן מצליחות – מרוויחות מעט מאוד.
האקט של השתלטות התקן של טסלה על שוק הטעינה הציבורית באמריקה צפוי, כאמור, להכניס לכיסה סכומי כסף אדירים שנים רבות קדימה. זה, בתורו, הופך את החברה לרווחית אף יותר, וכיצרנית שמתמקדת בחדשנות – אין לנו שמץ של ספק שטסלה לא תשמור את הכסף הזה בתיק מניות קטן באיזה פינה, אלא להפך – היא צפויה לתקוף את הנקודה הרגישה והבעייתית ביותר של עולם הרכב החשמלי בימינו אנו: רכבים חשמליים קטנים, זולים ונגישים מבחינת המחיר.
וזה בעצם מחזיר אותנו לתוכניות לגבי רכב חשמלי זול, עליהן שוקדות יצרניות רבות
אם אתם קוראים כאן באופן קבוע אתם בוודאי ערים לביקורות החוזרות והנשנות שלנו על מחירי הרכבים החשמליים בישראל, אבל גם בניכוי המיסים וגם בחיפוש נרחב ברחבי אירופה או ארה"ב, רכבים חשמליים עדיין יקרים יחסית. בטסלה הציבו לעצמם מטרה בשנים האחרונות – רכב חשמלי בפחות מ-25 אלף דולרים. פולקסווגן הגדילו לעשות והכריזו כי גם הם מעוניינים לפתח רכב חשמלי שכזה.
פיתוח של רכב חשמלי זול עם מפרט סביר לכל הפחות הוא לא מעשה פשוט וזריז. אם תסתכלו על ההיסטוריה של טסלה אתם תגלו שהיא לא התחילה מהקטן והנגיש אלא מהגדול והרווחי. טסלה מודל S הייתה הראשונה לצאת לציבור אי אז בעשור הקודם, אחריה הגיעה המודל X האימתנית, ורק אז המודל 3 והמודל Y – שבין לבין הפכה למכונית הנמכרת ביותר בעולם.
בנוסף לכך ובאופן כללי, פיתוח רכב הוא לא עניין של מה בכך, ופיתוח של רכב יקר ורווחי יכול לאפשר ליצרנית כמו טסלה לצבור את ההון הראשוני הדרוש בכדי להמשיך לפתח דגמים שמחירם הולך ויורד לאורך השנים, אבל פיתוח של רכב זול – ורווחי פחות – הוא עניין משמעותי הרבה יותר. לא בכדי טסלה התחילה מאיפה שהתחילה, ולא בכדי אין עדיין בנמצא ברחבי אירופה וארה"ב רכב חשמלי זול בתג מחיר של 25 אלף יורו / דולרים ואף מתחת לכך.
כאן נמצא החיבור בין הניצחון של טסלה בכל הנוגע לתקן הטעינה לדעתנו, לבין אותה טסלה בפחות מ-25 אלף דולרים. המהלך הזה להערכתנו צפוי להאיץ את פיתוח הדגם החדש שכול עולם הרכב החשמלי מצפה לו בכיליון עיניים, ויתכן מאוד שכבר כאשר רכבי פורד הראשונים ירדו מפס הייצור של היצרנית עם שקע NACS, טסלה תוריד מפס הייצור שלה את ה-Sub-25K$ EV. הקשיים ברווחיות ובייצור של היצרניות המתחרות יישארו בזמן שטסלה תשעט קדימה עם כסף שאותן יצרניות (שכאמור, בתחילת הדרך לגלגו עליה…) ישלמו לה ישירות.
ומה לגבי ישראל?
וכאן נמצא גם החיבור אלינו ישירות: טסלה נכנסה לישראל בקול תרועה רמה בתחילת 2021 ובין לילה הפכה לחשמלית הנמכרת בישראל באותה השנה. המהלך הזה הביא אחריו גל אדיר של יצרניות וותיקות וחדשות כאחת לארץ הקודש והפך את הרכב החשמלי, שבעברו היה דבר למשוגעים בלבד, למיינסטרים שהלך וטפח לאחר מכן עם הגעתם של מספר רבי מכר נוספים כמו הג'ילי ג'יאומטרי C שנחתה כאן בסוף 2021 והייתה לפרקים החשמלית הנמכרת בישראל (בקרוב יפורסם אצלנו מבחן למתיחת הפנים שלה), ה-BYD אטו 3 שהיא היא כיום החשמלית הנמכרת בישראל, וגל אדיר של רכבים חשמליים מיצרניות "מסורתיות" כמו היונדאי איוניק 5 או האיוניק 6 והסקודה אניאק, קיה EV6 או קיה נירו החשמלית החדשה, וגם מספר יצרנים שלא הכרנו קודם לכן וקפצו קפיצת ראש ישירות לעולם הרכב החשמלי – כמו סקייוול עם ה-ET5 שלה.
למרות טענות חוזרות ונשנות על בעיות שירות וחלפים, ולמרות ההסתערות רבתי של יצרניות רכב אחרות על השוק החשמלי, טסלה עדיין שומרת על מקומה כסוג של סמן ימני בעולם הרכב החשמלי בישראל, ואם אכן המהלך הזה יאפשר האצה משמעותית בפיתוח של הטסלה הזולה והבסיסית, אנחנו מאמינים שהמקרה של טסלה מודל 3 שנחתה בארץ ב-2021 ומכרה אלפי רכבים במהירות על צפוי לחזור על עצמו, בקנה מידה גדול בהרבה…
בערוץ הטלגרם של מגזין פלאג מג תוכלו לקבל את העדכונים הכי חמים לפני כולם!
חושבים שלמהלך יכולות להיות השפעות אחרות, גם על ישראל? בואו לדבר איתנו על זה בקבוצת הפייסבוק הרשמית של מגזין פלאג מג – עוברים לרכב חשמלי
