אחד הקשיים של יצרני הרכב המסורתיים הוא המעבר מייצור ופיתוח רכבי בעירה פנימית, שמצריכים כמות אדירה של חלקים שונים ושעות הנדסה רבות, למעבר למחקר, ייצור ופיתוח של רכבים חשמליים. תהליך שאמור לקחת מספר שנים, הפך לפתע לבהול – בין השאר בגלל הצלחתה של טסלה במכירות ברחבי העולם. המצב מוביל יצרניות רבות, במיוחד מחוץ לאירופה, להמשיך להשקיע בתחום הבעירה הפנימית במקביל לפיתוח התחום החשמלי, עם הבדל אחד גדול בין השנים – מרבית היצרניות משתמשות במערכי הינע (סוללות ומנועים חשמליים) תוצרת ספקים חיצוניים, כאשר טובה לכך היא שברולט בולט.
מצב זה אינו מצריך מצד אחד מהיצרניות להשקיע סכומי כסף אדירים במחקר ופיתוח של ייצור מערכות הינע חשמליות משלהם, אין צורך בהקמת מערך ייצור שווה ערך בגודלו למערכי ייצור מערכות ההינע בעלות מנועי הבנזין, אך מנגד – עלותו גבוהה יותר בטווח הקצר (אומנם ההשקעה בפיתוח וייצור עצמי של סוללות היא אדירה, אך בטווח הארוך היא משתלמת יותר היות והכל מבוצע "בתוך הבית"), והיצרן נתון להשפעות כאלו ואחרות על ספק הסוללות והמנועים החשמליים – כמו למשל משבר השבבים. במקביל, נוצר עומס רב על יצרניות הסוללות – כאשר כל יצרנית מקבלת דרישות לאספקה מעשרות יצרניות רכב.
מרצדס, שהודיעה על כך שעד שנת 2030 כלל הליין שלה יהיה חשמלי לחלוטין, נכנסה ליוזמה משותפת עם תאגיד סטלניס – בעל הבית בין השאר של קונצרן פיאט וקונצרן PSA (פיג'ו, סיטרואן, אופל ועוד), אשר במסגרתו, זוג החברות ישקיעו מאות מיליוני יורו ביצירת מערך מחקר, פיתוח וייצור של קווי הינע חשמליים, שייכללו סוללות ומנועים בייצור עצמי. מהלך זה, לפי בכירי מרצדס, יאפשר עמידה בלוחות הזמנים שהחברה קבעה לעצמה, וכמובן שגם תאגיד סטלניס ירוויח מכך.
בתערוכת מינכן 2021 מרצדס הציגה כמות יפה מאוד של כלי רכב חשמליים מתוצרתה, ונכון לכרגע – במרבית הקטגוריות אותן משווקת החברה יש נציגות חשמלית אחת כמוצר סדרתי, או לכל הפחות דגם קונספט שיבשיל בשנים הקרובות למוצר סופי (דוגמא לכך היא המרצדס EQG קוסנפט), כאשר במקביל לליין הרכבים לשימוש פרטי, מרצדס גם עובדת במרץ בכל הקשת הרחבה של רכבי עבודה – החל מרכבים מסחריים קטנים דוגמאת ה-eCitan (המקבילה של מרצדס לסיטרואן ברלינגו, שאינה משווקת בארץ), eVito, משאיות חשמליות מסדרת אקטרוס ששיווקן החל לאחרונה והן בעלות טווח מוצהר של 400 ק"מ (קצת מתחת להצהרה של יצרנית המשאיות הגרמנית המתחרה מאן), וגם ליין ענף של אוטובוסים חשמליים. סטלניס משווקת כבר כעת את הפיאט 500 החשמלית באירופה ובארץ, ובין המוצרים החשמליים הבולטים של החברה ניתן למנות את הסיטרואן ברלינגו החשמלית, אופל קומבו חשמלית, דגמי פיג'ו החשמליים (208 ו-2008), התוכניות לאופל אסטרה חשמלית ב-2023 (שכנראה יובילו, במקביל, ל-308 חשמלית, אחרי הפיג'ו 308 פלאג אין שייצורה החל ממש לאחרונה). תחת קונצרן פיאט, תאגיד סטלניס גם משווק את דגמי פיאט המסחריים (להם נציגות חשמלית צנועה בשלב זה) ודגמי איווקו – שם עובדים במרץ גם על מסחריות חשמליות, משאיות חשמליות וראשי גורר המנועים באמצעות גז טבעי.
הניהול "בתוך הבית" של כל מערך הייצור החשמלי של החברות האלו תאפשר, בטווח הארוך, פיתוח של סוללות זולות יותר ומתקדמות יותר,כאשר לא מן הנמנע שהטווחים של הרכבים הפרטיים ילכו ויגדלו, יחד עם התקדמות נרחבת בכל התחום של רכבי עבודה חשמליים על כל נגזרותיהם – של שתי היצרניות. את התוצאות של היוזמה המשותפת הזו ייקח זמן רב עד שנראה בתוך אולמות התצוגה, אך הגיע הזמן שהיצרניות יתחילו להבין שלרכוש מערכי הינע חשמליים מספקים חיצוניים לא יקדם אותם מהר מספיק לתחום החשמלי.
ההצהרה של מרצדס וסטלניס משמחת אתכם, או שאתם כועסים שלקח להם כל כך הרבה זמן? בואו לדבר על זה בקבוצת הפייסבוק הרשמית של מגזין פלאג מג – עוברים לרכב חשמלי
