מחיר זול ואיכות גרמנית בדרך כלל לא הולכים ביחד, ולראיה מרבית הרכבים הגרמנים מתגאים באיכות מוצר גבוהה המגיעה יחד עם תג מחיר בהתאם.
לפחות ככה הורגלנו לחשוב.
התייצבתי השבוע בראשון לציון, לקבל לידי את אופל פרונטרה שעשתה עלייה לישראל לא מזמן, למבחן דרכים שיכיר לי את כל צדדיה.
מראש אני יודע כי הפרט המהותי ביותר הקשור לרכב הוא מחירה.
אתם יודעים, כזה שמתחיל בספרה 1.
אין עוד רכב גרמני כזה.
והשאלה הגדולה, האם בשם המחיר, הפשרה יקרה מידי?
ליצרני הרכב יש נוהג להחיות לעיתים מחדש שמות של דגמים שהשפיעו בדרך כזו או אחרת.
בעיקר עם כאלו שכבר יצרו מוניטין מסוים משל עצמם.
לפעמים הם יוצרים המשכיות למה שהיה מוכר וידוע, וממשיכים מורשת מפוארת, ומידי פעם ממציאים דגם חדש, מאפס, ומשדכים את השם הישן.
כאילו, למה להתאמץ?
הקהל שאהב בזמנו כבר יבוא לבד, וזה שלא ידע את יוסף, יתאהב בחדש.
הפרונטרה בא להרחיב את היצע נבחרת רכבי הפנאי של אופל, המחדשת דגמים מוכרים, ועומדת להתרחב בשנים הבאות.
הרכב החדש, שמגיע לשווקים הוא SUV משפחתי/יומיומי עם עיצוב מודרני, אפשרויות הנעה היברידיות ואף חשמליות (שיגיעו בקרוב). הוא רחוק מאוד מהרכב שטח קלאסי — מזכיר יותר קרוס-אובר משפחתי עם דגש על שימושיות ויעילות.
הרכב מוצג בישראל בשתי רמות גימור, כאשר האבזור אחיד, אבל תוספת של שנים עשר אלפי שקלים תוסיף שורה שלישית, עבור אלו הנזקקים להסעה מרובת נוסעים, ועל כך ארחיב בהמשך.
קונצרן סטלנטיס האירופאי מייצר מותגים מוכרים רבים, ובשם היעילות חלקם חולקים את אותם מכללים, ולייחס לאומיות מסוימת למותג מסוים כבר פחות רלוונטי, אך בעיני הקהל אופל הינו עדיין מותג גרמני, ולהיות גרמני שמייצר רכבים זה מחייב.
נדמה לי (לפחות בעיני), כי דווקא בפרונטרה אותה הילה פחות נדבקת.
ומדוע?
היצרן בחר משיקוליו, להוציא תחת מכבשיו דגם נאה אבל שיהיה זול כבר במהותו.
אם כן, מה הרעיון של הפרונטרה?
להציג אופציה שימושית במחיר סביר, לאלו שרוצים את ההילה, בלי לכוון ליוקרתיות ופרמיום.
בישראל קוראים לזה ציי רכב, משפחות גדולות מהמעמד הבינוני, ואלו שרוצים למקסם האת המינימום.
וזה לגיטימי לחלוטין כל עוד זוכרים שאי אפשר לרקוד על החתונה וגם להשאיר את העוגה שלמה.
תחילה אתחיל במחמאות.
כיוון ולרשותי הועמדה גרסת שבעת המושבים, היקרה יותר, אתייחס אליה, אך כאמור ההבדל בין הגרסאות הוא במספר המושבים בלבד.
אופל כיוונו לרכב זול, וככזה המציע שבעה מושבים זו האופציה הזולה בישראל (כיום) לרכב בנזין.
עיצוב הפרונטרה נעים לעין.
קליל, לא מתיימר, ופרופורציונלי.
לא מדובר בעיצוב פורץ דרך ומיוחד, אלא כזה שקוויו זורמים, אין בו פרט מרגיז או שאינו במקום, רכב המבחן מגיע בצביעה הדו גונית (כתום אדמדם ושחור) עובדה מבליטה את העיצוב האופנתי של רכב פנאי מוגבה עם נוכחות סבירה.
הרכב הזה לא יגרום לכם להתבייש בו.
פתיחת הדלת תחשוף אתכם לפנים בסיסי אך פונקציונלי בעיקרו .
המושבים אינם חשמליים אלא מכוונים באמצעות מנופים וידיות, והריפוד עשוי בד.
אגב, כחלק מתפיסה מקובלת בתחום איכות הסביבה, הרכב בנוי מחומרים ממוחזרים ומתכלים המהווים 85% מהמכלול.
(ישנם כיום לא מעט אנשים שנקודה זו לבדה תכריע עבורם בבואם לרכוש מכונית).
שתי שורות המושבים הראשונות נהנות בסך הכול ממרחב מחיה סביר עד נוח, אבל שורת המושבים השלישית תכיל במקרה הטוב שני זאטוטים, אם כי אני בספק גדול האם במקרה דנן יש מספיק מקום לכיסא בטיחות או בוסטר.
(חבר שבדק זאת עם ילדיו הצעירים סיפר שזה אפשרי).
וכאן רבותי צריך לשים לב לנתון מרחב הסרנים העומד על 267 ס"מ.
מרחק זה נאה וסביר לרכבים משפחתיים קומפקטיים המסיעים עד חמישה נוסעים, שורה שלישית במרחב כזה הופכת לבעיה כבר על שולחן השרטוט.
שורה שלישית באה על חשבון מטען, וברגע שנשלפים המושבים אין תא מטען. נקודה.
קיפול המושבים (או גרסת 5 המושבים) נותן לנו תא מטען סביר המכיל בין היתר גם גלגל חלופי מלא. וזה כבר לא עניין של מה בכך.
בשם המחיר פתחי המיזוג הם בחזית בלבד, וכיוון שבחנתי את הרכב לא בימים חמים ולא ישבתי כלל מאחור, אני לא יכול להעיד האם המיזוג ישפיע על הנוסעים מאחור.
מה שכן עוצמתו חזקה, כיוון הפתחים גמיש וכל ההפעלה נעשית בכפתורים פיזיים, והפעם החזרה בזמן היא חיובית לחלוטין.
על מנת להוציא מוצר זול, ויתרו באופל על פתיחת המושבים עם חיישן או כפתור, והכניסה לרכב באמצעות שלט הרכב.
על מנת להתניע את הרכב שולפים מהשלט מפתח ברזל ומתניעים כאילו חזרנו עשרים וחמש שנים לאחור, כמו פעם. עם מפתח.
החיסכון לא נעצר רק בזה, אלא בהעדרן של מערכות בטיחות חשובות שכבר הפכו לסטנדרט (כמו בקרת מהירות אדפטיבית, ועוד) מה שמעניק לרכב ציון בטיחות 2 בלבד (מתוך 8), ובאופן אישי, אני לא מצליח להבין מדוע למדינה אין אמירה בנושא לטובת הציבור כולו, כי על בטיחות לא מתפשרים, ויצרן שלא שם ברכב שלו מספר מסוים של מערכות פשוט לא יוכל למכור כאן.
גם ידיות אחיזה מעל החלונות נפקדים, ואיכות חומרי הבנייה של הרכב מרגישה הכי בסיסית ופשוטה.
שוב, יש לא מעט אנשים שזה בדיוק המוצר שהם צריכים, ואם יש צורך יש מי שימלא אותו.
את הפרונטרה מזיז מנוע טורבו בנזין בנפח 1.2 ליטרים בעל שלושה צילינדרים.
אין לי מושג מדוע צריך לציין עובדה זו, אולי כי בד"כ מספר הבוכנות זוגי למען מנוע שקט, אם כי לא חשתי בשום דבר שאינו נסיעה רכה ושלווה.
המנוע משודך למנוע חשמלי קטן עם סוללה קטנה הנקרא מיילד היבריד, ששונה ממנוע היברידי "רגיל", שכן תפקידה של המערכת הוא לסייע למנוע הבנזין להיות יעיל יותר ולשפר את צריכת הדלק, ולא להיות מערכת הנעה עצמאית.
ואכן מבחן הנסיעה שנמתח על פני כ-400 ק"מ בתנאי דרך משתנים, הביא לצריכת דלק ממוצעת של ליטר בנזין לכל כ-15 ק"מ.
שזה נתון לא רע.
מערכת המולטימדיה דוברת עברית וכמו כל הרכב חפה מגימיקים, מאד בסיסית, אבל אפל קאר ואנדרואיד אוטו מתקבלים בברכה ובקלות, וזה חשוב בפני עצמו.
החיבור הוא אלחוטי או חוטי (שתי האופציות אפשריות) ויש גם משטח טעינה אלחוטי בנוסף לארבע יציאות TYPE C ושקע 12 וולט.
בנסיעה ראשונית ומנהלתית, מתגלה הפרונטרה כרכב נוח לנסיעה, גמיש בתגובות המנוע, שקט, ויציב.
חסרונן של מערכות בטיחות מתקדמות מורגש, בעיקר אצל כאלו העושים בהן שימוש קבוע.
אספתי למחרת בבוקר את זו שכבר ראתה דבר או שניים במכוניות שהבאתי.
בדמיונה היא כבר הפליגה אל מחוזות המושב הרוטט והמעסה, והתאכזבה לגלות כי הפעם, אם היא חפצה בעיסוי שתפנה למקום אחר.
בכל זאת היא התיישבה במקומה, חיברה את מכשיר האפל שלה לשקע הטעינה, וסירבה פעם אחר פעם להחליף בין המכשירים שלנו המשמשים לניווט ולמדיה מוזיקלית.
ואם כבר הזכרתי זאת, המוזיקה שבחרנו התנגנה ונשמעה באופן צלול ונעים.
בכביש 6 השימוש בבקרת שיוט רגילה יכול להיות שימושי כל עוד אין תנועה, ואת ההבדלים חשנו היטב בדרך חזרה כאשר הדרך מיוקנעם למרכז ארכה כשעתיים, וחייבה שימושיות רבה בדוושות לבלימה והאצה, במקום מערכת שיודעת לעשות זאת טוב יותר ונעים יותר.
מראש הודעתי לאורחת שלי, כי כיוון שאנחנו חוגגים את החנוכה, והעולם הנוצרי יחגוג השבוע את מועד לידתו של היהודי המוכר ביותר בעולם, ראוי לנו לנסוע למקומות בהם אנו עשויים לחוש אווירת חג, ועל כן הכיוון הוא צפונה.
חיפשתי לנו מספיק אתרים מעניינים סביב העיר נצרת, שהיא מן הסתם לב העניין למי שמחפש שווקי כריסמס ולא רוצה או יכול לעבור בנתב"ג לשם כך.
להפתעתי מצאתי מקום שלא הכרתי, ומסתבר שגם כאלו שזכו לפרסום ככאלה שמכירים את ה-כל, לא הכירו.
בתשע בבוקר כבר עמדנו בפתחו של השער הצהוב של קיבוץ כפר החורש (הסמוך לנצרת).
אני אוהב להפתיע את האורחים שלי, וגם את עצמי, כאשר אני מגיע למקום לא מוכר, או מוכר, אבל לא לי, ופוגש אנשים מעניינים עם סיפור מעניין לא פחות.
וככזה הוא יוסף אבס, יליד הולנד, בן 84, חביב ביותר, מלא ידע וסבלנות, ומארח בנדיבות את אורחיו.
פתיחת בקבוקי שתייה (יין ובירה בעיקר) נראית היום כמשהו טריוויאלי, אבל לאורך השנים עיצבו אלפי סוגים שונים של פותחנים, חלקם עם צורות מיוחדות, חומרים שונים ואביזרים אספניים נדירים. האוסף הזה מאפשר לראות איך פריט פשוט יכול להפוך לקטנוע תרבותי ומעורר השראה לאספנים.
אספנים רבים מחפשים פותחנים שלא רק פותחים בקבוקים אלא גם מעוצבים כאובייקט אמנות קטן.
יש פותחנים בעיצובים של בעלי חיים, דמויות, צורות גיאומטריות או אפילו פריטים שנראים כמו פסלים קטנים. חלקם עשויים פליז, נחושת או מתכות מיוחדות שהופכות אותם לייחודיים יותר מאשר כלי פונקציונלי פשוט.
יוסף החל לאסוף פותחנים אחרי שעלה לארץ בגיל 24 עם 30 פותחנים, ומאז אגר מעל 6,000 פותחנים שונים מרחבי העולם, כאשר הם מקוטלגים אצלו אחד אחד ועל מנת לאתר כל אחד על הלוחות הרבים, בין היתר על פי מדינת המוצא.
יוסף עצמו מסביר על כל פריט, כולל איך הגיע לאוסף ומה הסיפור שלו, מה שהופך את הביקור לחוויה תרבותית ולא רק תצוגה של חפצים.
למה זה מעניין?
פותחני בקבוקים הם פריט יומיומי, אבל הם גם חלק ממורשת תרבותית ותעשייתית. הם משקפים עיצובים ושימושים שונים לאורך השנים, חושפים טוויסטים יצירתיים ועולם אספנות מיוחד.
הביקור הוא לא רק לראות חפצים, אלא ללמוד על הכוחות החברתיים והטכנולוגיים שהפכו כלי כה פשוט לחלק ממורשת עולמית.
מצאתי בעזרת בינה'לה את ההבדלים והניואנסים המבדילים בין סוגי פותחנים כמו אלו שיש להם חשיבות היסטורית, כאלו שיש חשיבות לעיצוב והאומנות, או אלו שיש להם פונקציונליות כפולה.
כל פותחן פותח פתח אל עולם שלם של דמיון, אסוציאציות שימושיות ותרבות שלמה.
יצאנו מהאוסף של יוסף נרגשים מחוויית הביקור המהנה.
לתיאום : 054-5613141.
https://www.facebook.com/just.for.openers
סימנתי לי מספר יעדים בתוך נצרת, ולהגיע לעיר הזאת בתקופה הזאת הופך להיות אתגרי, הייתי אומר בזהירות. פקקים ועומסי תנועה כבר משעות הבוקר, וחניון מסודר הוא עניין מתחייב.
מצאתי כזה בקרבת כנסיית הבשורה, במחיר שפוי לחלוטין (מול מחירי המרכז), ותמורת 30 שקלים מצאתי שקט נפשי.
לשמחתי המידות הצנועות של הפרונטרה עמדו הפעם לטובתה בתוך החניון המצומצם להתנידות.
כיוונתי להגיע אל אתר בשם מערות נצרת, אך שער סגור קיבל את פנינו למרות שהיה אמור להיות פתוח.
יתכן כי שוק חג מולד שהוקם בשכנות מונע ביקורים, ועל כן אצטרך לשוב לכאן בפעם אחרת, רגועה יותר.
מה שנשאר לנו זה לשוטט עם ההמון שנע מכיכר מעיין מרים, שם מוקם מידי שנה עץ אשוח גדול ומקושט ולחפש עוד נקודות עניין.
אווירת החג וריחות האוכל המטריפים שעטפו אותנו מכל כיוון שלחו אותנו אל השוק של העיר העתיקה בדרכנו למטה במורד אל אזור החניון.
חבר, אמר לי פעם כי דלת פתוחה היא דלת מזמינה, וכך כשראיתי גרם מדרגות עם שלט דאהר הוסטל, לא חשבתי פעמיים וגררתי את זו שאיתי לטפס, כי מה כבר יכול להיות?
את פנינו קיבל סאלם במאור פנים, הציג לנו את ההוסטל הצנוע שהוא מנהל (שמונה חדרי אירוח, ללא מעלית) נקיים ומינימליסטים.
הוא מציג בפנינו את אילן היוחסין של שבעה דורות, המתחיל בדאהר על שמו נקרא ההוסטל, והיכן הוא נמצא בין ענפי העץ המשפחתי.
עלינו אתו אל גג המבנה ממנו נשקפת העיר וסמטאות השוק.
הוא מספר לנו על חמש שנות בצורת תיירותית, שהחלו עם הקורונה והמשיכו עם המלחמה, ובתקווה משותפת להווה ועתיד טוב יותר המשכנו בדרכנו.
0525-350691 – למעוניינים.
במדרגות השוק נשברנו על יד דוכן קטן, ממנו בקעו ריחות מאפה מגרים במיוחד. למרות שכבר החלטנו על כיוון קולינרי מסוים החלטנו כי עוד ביס קטן נדרש על מנת שלא נגיע רעבים.
כיסון בצק אפוי או מטוגן במחיר של עשרה שקלים ליחידה נראו כדיל שווה.
" פַּתַאֵ’ר (Fatayer) או ספציפית Fatayer Sabanekh
זהו מאפה ערב־ים-תיכוני שמופיע במטבח הערבי, הלבנוני, הסורי והירדני – והוא מאפה בצק ממולא בתערובת של תרד, בצל ותבלינים ונאפה עד שמזהיב.
השם “Fatayer” הוא פשוט המילה הערבית למאפים ממולאים, בדומה ל”פיטאייר”.
הגרסה עם תרד נקראת לעיתים Fatayer Sabanekh – כלומר “מאפי תרד”.
מה זה בדיוק?
מדובר בכיס בצק קטן שממולא בתערובת תרד מתובלת בסומק, לימון, בצל ושמן זית."
ותודה לבינה'לה שמלמדת אותי כל יום משהו חדש.
כמה שזה מוצר פשוט, ככה זה טעים. תרד טרי וחמצמץ בתוך כיס בצק דק. יכולתי לאכול עשרה כאלו אם לא היו לי תוכניות אחרות.
בבניין החניון יש מסעדה גדולה ( שאוורמה האני) עם גלגל שווארמה עבה במיוחד שמקבל את פניך. מניסיון העבר שלי מדובר במשהו שאי אפשר ליפול בו, והמנה טובה מאד.
כמו מחירי החניון גם כאן טרם שמעו על הקפיצה המטאורית שחווה המאכל הזה באזור המרכז, ונשאר ברמה ההגיונית
טרי נקי זול וטעים. מה צריך יותר מזה?
כשהבטן מלאה, אפשר להמשיך לטייל.
הפעם כיוונתי את הגה האופל אל העיר השכנה נוף הגליל.
פקקי התנועה שהתעבו הבהירו כמה נדרשת כאן מערכת להסעת המונים, וכזאת בדיוק מוקמת כיום, והעיר משנה את פניה בעבודות תשתית נרחבות. גשרי בטון גדולים, הרחבת כבישים קיימים, והוספת חדשים, מרמזים על המהפך שהאזור עובר בעצם ימים אלו.
מרכז נוף הגליל בנוי משיכונים כעורים שריד לשנות השישים-שבעים כשהעיר שימשה כעיר פיתוח.
עם המיתוג החדש נדרשה גם תוספת משמעותית וזה הוא נופארק.
כחלק מתפיסה עירונית של פיתוח תרבות פנאי וצעירים, נבנה מתחם ספורט אתגרי עירוני גדול ומוכר, שנחשב לאחד המושקעים בצפון הארץ.
מה אפשר למצוא כאן?
פארק ירוק ופסטורלי עם אגם שבו ברבורים וצמחייה סביב – מקום נעים להליכה ולפיקניקים.
שטחים ירוקים עם גנים של צמחייה מרהיבה, פרחים ועיצובים טבעיים שמהווים חלק מנוף הפארק.
שבילי הליכה שמקיפים פסלים ואומנות חוצות המוסיפים אלמנט תרבותי לפארק.
מתקנים מוזיקליים גדולים בשטח – כלי נגינה פתוחים לנגינה כמו פסנתר ואחרים, כך שאפשר ליצור מוזיקה תוך טיול בפארק.
מתחם קטן עם בעלי חיים לילדים – פינת חי שמאפשרת מפגש עם חיות בצורה קרובה בטבע.
פלנטריום, מתקן מיוחד להצגת כוכבים וחלל, שהוא אחד מהמרכזים הבולטים בפארק ומושך גם מבקרים מחוץ לעיר.
גן משחקים גדול, מתקני משחקים מגוונים לילדים בכל הגילאים, כולל אזורי ישיבה והצללה להורים.
מתחמי ספורט ואתגר, כולל אזורים לסקייטבורד, BMX וקורקינטים, כמו גם מסלולי הליכה פתוחים ומדשאות לפיקניקים וספורט חופשי.
פעילויות אקסטרים הכוללת אומגה ארוכה לילדים.
מה עוד בפארק?
פינות ישיבה ומדשאות – לפיקניק ויום משפחתי.
שבילים לטיול רגלי.
אגב, הכניסה לפארק עוברת דרך שומר קפדן הבודק מה נכנס פנימה, בהקפדה שלא להכניס אוכל ברמה של פיקניק, רחפנים ופיצוחים, בהדגשה מיוחדת.
מיותר לציין כי הגן נקי מאד ויפה, אבל השירותים במקום נדרשים ליותר תשומת לב ואחזקה.
בדרכנו בחזרה אל המרכז לאחר יום גדוש, מרגישים בגוף את החוזקות והחולשות של הפרונטרה, ומלאכתו של הבוחן נדמה קלה יותר לאחר ההיכרות המשותפת.
הפרונטרה שבאה להרחיב את היצע רכבי הפנאי (SUV) של היצרן מציגה שפה עיצובית חדשה עם מחויבות לאיכות, קיימות וחדשנות.
הרכב מספק פתרון יצירתי בסגמנט b suv.
השימושיות ביומיום נוחה, ואפשרות ליהנות יותר כחוויה משפחתית.
אבל, לקרוא לפרונטרה רכב לשבעה נוסעים יחטא לאמת המוחלטת.
זה אפשרי, בתנאי.
נוח לשבעה? לא הייתי חותם על זה.
כאשר המושבים של השורה בשלישית פתוחים אין מקום לשום מטען. כלום ושום דבר.
המנוע חסכוני וחזק דיו לכל משימה נדרשת.
וגם כאן אוסיף, אבל, זהו מנוע שיודע לרוץ, אבל בתוך העיר מערכת סטופ אנד גו יכולה לשגע ולעצבן
דגם חשמלי מלא יגיע בשנה הבאה.
הפלסטיקה בסיסית והעיצוב נאה.
נוחות נסיעה בסיסית, אבל הרבה פחות במרחקים ארוכים.
התנהגות כביש טובה, ומורגש מחסור במערכות בטיחות שכבר הפכו לסטנדרט.
הפרונטרה הנוכחית היא בסיס להתפתחות עתידית, וכבסיס זול היא תמורה טובה, אבל יש לזכור. זול הוא הבסיס לכול, והוא מילת המפתח.
ירון הולנדר
דצמבר 2025
אופל פרונטרה
מנוע טורבו בנזין 1.2 ל'
3 צילינדרים, שילוב מערכת חשמלית מיילד היבריד
הספק 145 כ"ס.
מומנט 23.4 קג"מ.
צריכת דלק (יצרן) 19 ק"מ לליטר.
צריכת דלק (מבחן) 14.7 ק"מ לכל ליטר דלק.
אחריות 4 שנים ו/או 120 אלף ק"מ
מחירים גרסת 5 מושבים 144,900 ש"ח.
גרסת 7 מושבים (רכב מבחן) 156,990 ש"ח .
כפר החורש
האוסף של יוסף
האשוח הגדול, כיכר מעיין מרים,
השוק של העיר העתיקה
ההוסטל של דאהר
שווארמה האני
נופארק נוף הגליל